אחד האפיקים המבוקשים ביותר בעולם ההשקעות האלטרנטיביות כיום הוא תחום ה־Private Equity, קרנות ההשקעה הפרטיות, אשר מנוהלים בו נכון להיום כ־12 טריליון דולר ברחבי העולם[1]. הקרנות בתחום זה משקיעות לרוב בחברות פרטיות או בנכסים בתמורה להון או לבעלות עליהם, במטרה להשביח אותם וליהנות מתשואה בהשקעה לטווח ארוך יחסית – עד כעשור בדר"כ. תחום ה־PE כולל כמה 'אסטרטגיות', סוגים שונים של השקעות בנכסים, עם קורלציה ישירה ובדרך כלל פחותה לשוק ההון התנודתי. אסטרטגיות ה־PE מנוהלות בידי מומחים, שיודעים היטב כיצד לאתר עסקאות פוטנציאליות ולבחון את כדאיותם.
בשנים האחרונות צומחת אסטרטגיה מעניינת מאוד בתחום זה – אסטרטגיית ה־Co-Invest. זהו אפיק המאפשר, למשקיעים כשירים בלבד[2], להשקיע בנכס ספציפי, כשותף הלכה למעשה, ולזכות בהזדמנות לא שכיחה להשקעה ישירה בנכס עם פוטנציאל גדול, וכל זאת לצד מנהלי הקרנות ולצד גופים פיננסים גדולים (יחדיו). זה הזמן להבין במה בדיוק מדובר.
מהי אסטרטגיית ה־Co-Invest?
אסטרטגיית Co-Invest היא שותפות, כך שלצד המשקיע הכשיר נמצא גוף גדול ומנוסה. ישנן שתי דרכים להשקעה: או בעסקת Co-Invest בודדת בשותפות בין גוף מנהל מתחום ה־PE לבין משקיע, או דרך קרן – ואז ניתן לבצע השקעה משותפת בכמה עסקאות או נכסים במקביל, כדי להגיע לפיזור חכם של הכסף.
למעשה, מנהלי קרנות ה־Co-Invest מאפשרים למשקיעים שלהם גישה לעסקאות ספציפיות, כאלו שנבחרו באופן ממוקד ונבדקו היטב. למשקיע, מצידו, יש את החופש להחליט אם הוא מקבל את ההצעה או דוחה אותה, בהתאם לשיקול דעתו ולהעדפותיו – ממש כמו שותף אמיתי.
תחום ה־Co-Invest צומח בקצב גבוה מאוד בשנים האחרונות, ואם לפני עשור הוא ניהל נכסים בהיקף של חמישה מיליארד דולר, בהיקף כלל עולמי, בשנת 2021 ההיקף הגיע כבר לכ־20 מיליארד דולר[3]. לשם הדוגמה, מערכת הפנסיה של המורים במדינת קליפורניה, שנחשבת לאחת קרנות הפנסיה הגדלות בארה"ב, העריכה רק לאחרונה כי מתוך כלל אסטרטגיות הפרייבט אקוויטי שבהן תשקיע, ה־Co-Invest תתפוס כשליש[4], מה שמחזק את ביסוס המעמד של אסטרטגיית השקעה זו.
היתרונות של האסטרטגיה
היתרון הגדול של אסטרטגיית ה־ Co-Investבעסקה בודדת, הוא בחשיפה של המשקיע הכשיר לנכס, היכולת לבצע בדיקת נאותות והתקשורת הישירה מול מנהל הנכס הישירה איתו, הבנת פוטנציאל ההשקעה, מאפייניה והסיכונים הגלומים בה וכן חשיפה למידע רב יותר מאשר בהשקעה מפוזרת בקרן – כך שהוא הופך לשותף לכל דבר, לצד מנהלי הקרנות. גם עבור מנהל הקרן מדובר ביתרון גדול: במקום להתמנף באמצעות הלוואה כדי לממן את העסקה, או להיכנס כשותף לצד קרן אחרת, הוא משתף פעולה עם משקיע שהוא מכיר ומודע ליכולותיו – מהלך נוח הרבה יותר עבורו.
[1] מקור: https://www.mckinsey.com/industries/private-equity-and-principal-investors/our-insights/mckinseys-private-markets-annual-review
[2] מכשירי ההשקעה המתוארים בכתבה מיועדים למשקיעים כשירים בלבד קרי, למשקיעים אשר עומדים בתנאים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך התשכ"ח -1968 ("חוק ניירות ערך") ובהתאם להוראות הפטור מחובת פרסום תשקיף על פי סעיף 15א(א)(7) לחוק וזאת בין היתר, בכפוף לקבלת הצהרה מצד המשקיע כי עומד בתנאי הכשירות כאמור וכי הוא מודע למשמעות היותו משקיע הכלול בתוספת הראשונה לחוק וכי הוא מסכים לכך בהתאם לדרישה שבתוספת הראשונה לחוק וכן בכפוף לאספקת ראיות ומסמכים לתמיכה בעמידתו בתנאים כאמור בחוק ניירות ערך ("משקיעים כשירים").
[3] מקור: https://www.moonfare.com/blog/private-equity-co-investment
[4] מקור: https://www.marketsgroup.org/news/CalSTRS-Private-Equity
גם הוצאות ההשקעה פחותות בהשוואה לשאר אסטרטגיות ההשקעה הפרטיות: אומנם כשותף בקרן המשקיע יידרש לשלם בתחילת הדרך הוצאות הקמה, תפעול והוצאות נלוות, כמו בשאר אסטרטגיות קרנות ההשקעה הפרטיות, אך ההוצאות השוטפות– קרי דמי ניהול ודמי הצלחה – יהיו נמוכות משמעותית. למעשה, בעסקאות Co-Invest בודדות, המשקיע לרוב לא ישלם את ההוצאות הללו כלל, מה שנקרא גם 'No Carry No Fee'; אם מדובר בעסקאות דרך קרן, הוא ישלם לרוב דמי ניהול ודמי הצלחה מופחתים מהשיעורים שנהוג לשלם בעולם ה־PE.
יתרון נוסף נוגע לבדיקת הנאותות, ה־Due Diligence. מאחר שמנהלי הקרן מומחים לעסקאות ופוגשים כאלו ללא הפסקה, הם למעשה מבצעים בדיקת נאותות משל עצמם באופן קבוע: כל עסקה פוטנציאלית שהם פוגשים, נבחנת על ידם בעזרת צוותי מומחים ייעודיים, כך שכאשר העסקה הופכת לריאלית, בדיקת נאותות אחת כבר נעשתה. כשהעסקה מגיעה לשלב הבשלות שלה, נעשית בדיקת נאותות נוספת (אם כי זריזה ומהירה יותר), וכך נהנה המשקיע מבדיקת נאותות כפולה טרם ההשקעה.
החשוב ביותר: זהות הקרן עצמה
בכל רגע נתון ממתינות בחוץ עסקאות פוטנציאליות רבות – גם בזמנים קשים יותר לשוק. ולמרות שההזדמנויות כבר שם, צריך לדעת למצוא אותן, וגם לדעת אילו הן הכדאיות באמת ואילו פחות. קרנות Co-Invest הן כאלו אשר מנוהלות, בדרך כלל, על ידי גופי ייעוץ – גופים המייעצים לשוק המוסדי דרך קבע, כאלו שיש להם קשרים הדוקים עם מנהלי קרנות ועם גופי השקעה מהגדולים בשוק, ולכן הם נחשפים לכמות גדולה מאוד של עסקאות פוטנציאליות. הם נהנים מזרימה רחבה של עסקאות, כלומר נהנות מ- Deal flow משמעותי, המאפשרת להם להיות תמיד עם האצבע על הדופק.
חיבור צמוד לגופים מייעצים כאלו, ודאי גופים עם קשרים ומעורבות בינלאומיים, הוא נדבך מהותי לאסטרטגיית Co-Invest מוצלחת. זהו המפתח לאיתור ולחשיפה לעסקאות הכדאיות ביותר לפני כולם, שכן חשוב לזכור: זהו שוק תחרותי במיוחד, שהעסקאות בו נסגרות בתוך שבועות, ולכן הן הקרן והן המשקיע השותף צריכים להיות בעלי יכולת קבלת החלטות מהירה מאוד.
למי זה מתאים – ואיך זה מתבצע בפועל?
כמו רוב האסטרטגיות בתחום ה־PE, גם אסטרטגיית ה־ Co-Investהייתה נגישה עד לא מזמן רק לגופים מוסדיים גדולים. לאחרונה מתרחש שינוי גדול מהבחינה הזאת, שכן התחום נפתח גם עבור משקיעים כשירים, שיכולים היום להשקיע באסטרטגיית ה־Co-Invest באמצעות פידר (קרן הזנה) שמנהלת הפניקס Valueלקרן של אחד מגופי הייעוץ וניהול ההשקעות מהגדולים בעולם.
הערות משפטיות:
יובהר כי התשואה כתוצאה מהשקעה במכשירי ההשקעה כמתואר בכתבה זו אינה מובטחת וכי ההשקעה בניירות הערך כרוכה בסיכון אפשרי של אובדן כל או חלק מכספי ההשקעה, והכל בכפוף לגורמי סיכון כפי שיפורטו במסמכי ההצעה הרלוונטית. אין בתשואות עבר בכדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד הערכות ביחס לתשואות עתידיות מהווה מידע צופה פני עתיד אשר איננו וודאי שכן הוא מושפע ממכלול גורמים אשר אינם בשליטת התאגידים המציעים נירות ערך באמצעות המכשירים המתוארים במסגרת כתבה זו.
המידע המופיע בכתבה איננו מהווה מידע משפטי ואינו מתייחס למקרים קונקרטיים, אלא מהווה מידע כללי בלבד. אין לראות באמור הצעה לרכישה או השקעה בניירות ערך בהתאם להוראות חוק ניירות ערך. כמו כן, האמור הנו בגדר סקירה בלבד, אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 ("חוק יעוץ השקעות") ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בצרכיו של כל אדם.
