שוק ה-Private Capital ב-2025: מה באמת השתנה?

שנת 2025 בשוק ה-Private Capital הייתה שנת מעבר. לפי דוח Israel Private Capital Report Q4-2025 של Value Global, המבוסס בין היתר על נתוני PitchBook & Preqin השוק הגלובלי גייס כ-1.2 טריליון דולר, אך ההון זרם באופן סלקטיבי יותר: פחות ל-Private Equity ולהון סיכון, ויותר ל-Secondaries, חוב פרטי ותשתיות.

המשמעות למשקיעים היא שהשאלה אינה רק “כמה גויס”, אלא לאילו אסטרטגיות ההון עבר, איזה סוג נזילות המשקיעים מחפשים, ואילו סיכונים נולדו ממבנים פתוחים כמו קרנות Evergreen ו-BDC.

תקציר מנהלים

• שוק ה-Private Capital המשיך לגייס הון משמעותי ב-2025, אך סביבת הגיוסים נותרה מאתגרת והתרכזה אצל מנהלים מבוססים.
• Secondaries ותשתיות בלטו לטובה, בעיקר בזכות ביקוש לפתרונות נזילות, נכסים ריאליים ותזרים ארוך טווח.
• Private Equity ו-Venture Capital הושפעו מחולשה באקזיטים, חלוקות נמוכות וקושי של משקיעים להתחייב לקרנות חדשות.
• חוב פרטי נותר אפיק מרכזי, אך קרנות Evergreen במבנה BDC חשפו רגישות גבוהה יותר לשינוי בסנטימנט ולבקשות פדיון.
• בישראל, חשיפת הגופים המוסדיים ל-Private Capital נותרה סביב 10%-10.5% מהתיק, עם כ-101 מיליארד דולר NAV וכ-25 מיליארד דולר התחייבויות שטרם נקראו, לפי דוח Value.

תוכן עניינים

• מה הייתה תמונת הגיוסים הגלובלית ב-2025?
• למה Secondaries הפכו לאחד האפיקים הבולטים?
• מה קרה ב-Private Equity ובהון סיכון?
• מדוע חוב פרטי נשאר חזק, ומה הסיכון בקרנות Evergreen?
• למה תשתיות ונכסים ריאליים רשמו גיוסים חזקים?
• מה ניתן ללמוד מהחשיפה של המוסדיים בישראל?
• איך משקיע צריך לקרוא את 2025?
• מה הייתה תמונת הגיוסים הגלובלית ב-2025?

שוק ה-Private Capital המשיך לגדול, אך בצורה פחות אחידה . בדוח Value Q4-2025 מוצג סך גיוסים גלובלי של כ-1.2 טריליון דולר ב-2025, עם ירידה במספר הקרנות ועם פער ברור בין אסטרטגיות.

לפי עמוד הדוח של PitchBook, גיוסי Private Capital ירדו ב-2025, בעוד ש-Real Assets ו-Secondaries היו בין האפיקים שבלטו לחיוב. גם CFA Institute מציין, בהתבסס על PitchBook, כי התחייבויות גלובליות לשווקים פרטיים הגיעו לכ-1.26 טריליון דולר ב-2025, נתון קרוב לסדרי הגודל המופיעים בדוח Value.

אסטרטגיה	גיוס ב-2025 לפי דוח Value	ניתוח מקצועי
Private Equity	כ-414 מיליארד דולר	ירידה ביחס לשנות השיא, על רקע אקזיטים וחלוקות חלשות
Private Debt	כ-234 מיליארד דולר	יציבות יחסית וביקוש לפתרונות אשראי
תשתיות ונכסים ריאליים	כ-207 מיליארד דולר	שיא היסטורי, לפי הדוח, בהובלת תשתיות
Secondaries	כ-120 מיליארד דולר	שיא גיוסים וביקוש לנזילות
Venture Capital	כ-122 מיליארד דולר	המשך חולשה לאחר שנות השיא
נדל”ן פרטי	כ-94 מיליארד דולר	התאוששות מתונה, אך עדיין סלקטיבית

הנתון החשוב ביותר אינו רק סך הגיוסים, אלא השינוי בהרכבם. משקיעים העדיפו אסטרטגיות שמציעות נזילות, תזרים, נכסים קיימים או חשיפה ריאלית, ופחות אסטרטגיות שתלויות באקזיטים מהירים או בהתרחבות מכפילים.

למה Secondaries הפכו לאחד האפיקים הבולטים?

Secondaries הן עסקאות שבהן משקיעים קונים חשיפה קיימת לקרנות או לנכסים פרטיים, בדרך כלל ממשקיעים אחרים או דרך עסקאות שמוביל מנהל הקרן. בשנת 2025 התחום נהנה מביקוש גבוה משום שהוא נותן מענה לבעיה המרכזית של השוק: מחסור בנזילות.

בדוח Value מצוין כי קרנות Secondaries גייסו כ-120 מיליארד דולר ב-2025, מעל השיא הקודם של 2024, וכי היקף העסקאות חצה לראשונה את רף ה-200 מיליארד דולר. גם דוח PEI לשנת 2025 מצביע על בולטות של קרנות Secondaries גדולות, ובהן Ardian Secondary Fund IX בהיקף של כ-30 מיליארד דולר.

היתרון למשקיעים הוא האפשרות להיחשף לנכסים קיימים ובשלים יותר, לעיתים עם שקיפות טובה יותר על הפורטפוליו ועם קיצור חלקי של עקומת ה-J. המגבלה היא שהצלחת האסטרטגיה תלויה מאוד בתמחור, באיכות הנכסים וביכולת המנהל לבצע בדיקת עומק על נכסים שאינם סחירים.

מה קרה ב-Private Equity ובהון סיכון?

Private Equity והון סיכון סבלו בשנת 2025 מאותה בעיה בסיסית: מחזור האקזיטים לא התאושש בקצב שציפו לו בתחילת השנה. כאשר מימושים וחלוקות למשקיעים נמוכים, ה-LPs מתקשים להתחייב לקרנות חדשות, גם כאשר מנהלי הקרנות מציגים אסטרטגיות איכותיות.

בדוח Value מצוין כי Private Equity גייס כ-414 מיליארד דולר ב-2025, רמה נמוכה ביחס לשנים האחרונות, וכי שיעור החלוקות עמד על כ-17% מה-NAV לעומת ממוצע היסטורי של כ-26%. בהון סיכון, הגיוסים הסתכמו בכ-122 מיליארד דולר, על רקע היעדר אקזיטים משמעותיים וסלקטיביות גבוהה יותר מצד משקיעים.

המשמעות אינה ש-Private Equity או Venture Capital איבדו את מקומם. המשמעות היא שהמשקיעים דורשים כיום יותר משמעת בתמחור, יותר נראות לחלוקות ויכולת גבוהה יותר לנהל פורטפוליו בתקופה שבה חלון ההנפקות והמיזוגים עדיין אינו פתוח במלואו.

מדוע חוב פרטי נשאר חזק, ומה הסיכון בקרנות Evergreen?

Private Debt המשיך לגייס בסדרי גודל מרשימים ב-2025, עם כ-234 מיליארד דולר גיוסים לפי דוח Value. הסיבה המרכזית היא שחוב פרטי מציע למשקיעים חשיפה מבוססת תזרים, לעיתים עם ריבית משתנה, בטוחות ומבנה קדימות ביחס להון.

עם זאת, 2025 ותחילת 2026 חשפו נקודת רגישות חשובה: לא כל מבנה השקעה בחוב פרטי מתנהג באותה צורה. קרנות Evergreen ו-BDC מציעות נזילות חלקית, אך נכסי הבסיס שלהן אינם נזילים באותה תדירות. לפי מסמכי BCRED של Blackstone, מגבלת הפדיון בקרן מיועדת לרוב לעד 5% מהמניות ברבעון, בכפוף לשיקול דעת הדירקטוריון ולמגבלות נזילות. ברבעון הראשון של 2026 דיווחה BCRED על עלייה בפדיונות, לצד יכולת לעמוד בכל הבקשות באותו רבעון.

הסיכון אינו בהכרח הידרדרות מיידית באיכות האשראי. לפי CAIA, גל בקשות הפדיון בקרנות BDC אינו שקול אוטומטית לעלייה בחדלות פירעון, אלא משקף שילוב של סנטימנט, שאלות מבניות ונזילות. במקביל, BIS מציין כי הלוואות של קרנות Private Credit לחברות SaaS צמחו מכמעט 8 מיליארד דולר ב-2015 ליותר מ-500 מיליארד דולר בסוף 2025, שהם כ-19% מסך ההלוואות הישירות. חשיפה זו קיבלה תשומת לב מיוחדת בגלל חשש מהשפעת AI על מודלים עסקיים בתוכנה.

לכן, השאלה המרכזית בחוב פרטי אינה רק “מה התשואה השוטפת”, אלא מי הלווה, מה איכות החיתום, מה מבנה הביטחונות, מה שיעור החשיפה לסקטורים רגישים, ומה מידת ההתאמה בין נזילות הקרן לבין נזילות הנכסים.

למה תשתיות ונכסים ריאליים הציגו נתוני גיוס חזקים?

תשתיות ונכסים ריאליים בלטו בשנת 2025 משום שהם יושבים על מגמות ארוכות טווח: אנרגיה, דאטה סנטרים, תשתיות דיגיטליות, תחבורה והשקעות הנדרשות להתאמת מערכות קיימות לעולם דיגיטלי ודל פחמן יותר.

לפי דוח Value, תחום הנכסים הריאליים גייס כ-207 מיליארד דולר ב-2025, כאשר תשתיות היוו את עיקר הפעילות. הדוח מציין כי כ-94% מההון בתחום Real Assets הופנה לתשתיות, וכי הגיוסים התרכזו בקרנות גדולות ובמנהלים מבוססים.

המשיכה לתשתיות ברורה: נכסים רבים מבוססים על חוזים ארוכי טווח, שירותים חיוניים ותזרים צפוי יחסית. עם זאת, גם כאן אין חסינות מסיכון. תשתיות חשופות לריבית, רגולציה, עלויות הקמה, סיכוני ביצוע, מטבע ותמחור עסקאות. לכן חשוב להבחין בין Core, Core+, Value Add ו-Opportunistic ולא להתייחס לכל השקעת תשתיות כאפיק סולידי באותה מידה.

מה ניתן ללמוד מהחשיפה של המוסדיים בישראל?

הנתונים בדוח Value מצביעים על כך שהגופים המוסדיים בישראל לא נטשו את השוק הפרטי, אלא עברו לשלב בוגר יותר של ניהול החשיפה. לפי הדוח, נכון לדצמבר 2025, ה-NAV של חשיפת המוסדיים ל-Private Capital עמד על כ-101 מיליארד דולר, ולצדו כ-25 מיליארד דולר התחייבויות שטרם נקראו. סך החשיפה, כולל התחייבויות, עמד על כ-126 מיליארד דולר.

המשקל היחסי של Private Capital נותר סביב 10%-10.5% מסך התיק. המשמעות היא שהשוק הפרטי הפך לרכיב מבני בתיקי החיסכון ארוך הטווח בישראל, אך קצב ההתרחבות אינו דומה עוד לשנות הצמיחה המואצת. בנק ישראל מתאר את המשקיעים המוסדיים כגופים המנהלים את חיסכון ארוך הטווח של הציבור ומציג נתונים על הרכב נכסיהם, חשיפות מט”ח ונכסים זרים. רשות שוק ההון מפרסמת גם מאגרי הרכב נכסים ורשימות נכסים של גופים מוסדיים.

עבור משקיעים פרטיים כשירים, המסקנה אינה “לעשות כמו המוסדיים”, אלא ללמוד מהאופן שבו הם בונים חשיפה: פיזור בין אסטרטגיות, התחייבות ארוכת טווח, בחירת מנהלים, ניהול נזילות והבנה שהשקעות פרטיות דורשות אופק השקעה וסבלנות.

איך משקיע צריך לקרוא את 2025?

הקריאה הנכונה של 2025 היא לא שחור או לבן. מצד אחד, הגיוסים ירדו בחלק מהאפיקים, חלוקות נותרו נמוכות, ונוצרו לחצי נזילות במבנים פתוחים. מצד שני, שוק ה-Private Capital המשיך לגייס סכומי עתק, ותחומים כמו Secondaries, חוב פרטי ותשתיות הציגו ביקוש משמעותי.

למשקיע, השאלה החשובה היא התאמה. השקעה בקרן סגורה שונה מהשקעה במבנה Evergreen. חשיפה ל-Secondaries שונה מחשיפה ל-Buyout ראשוני. חוב פרטי בכיר לחברות גדולות אינו דומה לחוב אופורטוניסטי או למימון לחברות תוכנה ממונפות. תשתיות Core אינן זהות לתשתיות Value Add.

לפני בחינת השקעה בשווקים פרטיים, כדאי לבדוק:

• מהו אופק ההשקעה הנדרש ומה רמת הנזילות בפועל.
• מי מנהל הקרן ומה היסטוריית הפעילות שלו במחזורי שוק שונים.
• האם האסטרטגיה תלויה באקזיטים, תזרים, תמחור מחדש או מינוף.
• מה שיעור החשיפה לסקטורים רגישים כמו תוכנה, נדל”ן מסחרי או נכסים ממונפים.
• כיצד הקרן מעריכה נכסים שאינם סחירים.
• האם מבנה הקרן מתאים לצרכים האישיים ולמגבלות הסיכון של המשקיע.

סיכום

שנת 2025 סימנה מעבר משוק שצמח בעיקר דרך הרחבת חשיפה לשוק שמדגיש יותר נזילות, בחירת מנהלים, איכות חיתום ומבנה מוצר. Private Capital נותר אפיק משמעותי בתיקי השקעות גלובליים ובתיקי מוסדיים בישראל, אך הוא דורש הבחנה חדה יותר בין אסטרטגיות, מבנים וסיכונים.

עבור משקיעים כשירים, זו תקופה שבה ניתוח מקצועי חשוב יותר מהכותרת הכללית של האפיק. לא כל השקעה פרטית מתאימה לכל משקיע, ולא כל מוצר שמציע נזילות חלקית באמת מתאים למי שזקוק לנזילות גבוהה.

Value Advanced Investments מסייעת למשקיעים כשירים לבחון חשיפה לשווקים פרטיים דרך קרנות Feeder, תוך דגש על הבנת האסטרטגיה, מבנה הקרן, הסיכונים וההתאמה לתיק ההשקעות. ניתן לפנות לצוות Value לקבלת מידע נוסף ובחינה מקצועית של האפשרויות הרלוונטיות.

גילוי נאות והבהרה פיננסית

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או המלצה אישית לרכישה, החזקה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו. השקעות בשווקים פרטיים כרוכות בסיכונים, לרבות סיכון נזילות, סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון מטבע, סיכון תמחור וסיכון לאובדן חלקי או מלא של ההשקעה. ביצועי עבר אינם מעידים על ביצועים עתידיים. כל השקעה צריכה להיבחן לפי צרכיו, מטרותיו, מצבו הפיננסי ורמת הסיכון המתאימה למשקיע, ובכפוף לקבלת ייעוץ מקצועי מתאים.