השקעות אלטרנטיביות בישראל: הגופים המוסדיים מחזיקים חשיפה שיא של 132 מיליארד דולר

זהו המאמר השני בסדרה בת שלושה חלקים. המאמר הראשון סקר את שוק ה-Private Capital הגלובלי, והשלישי מפרט את פילוח האסטרטגיות והמנהלים בתיק המוסדי. הניתוח המלא מרוכז בסקירת הרבעון המלאה.

שורה תחתונה

• הנכסים בגופי החיסכון לטווח ארוך בישראל הגיעו לכ-3.2 טריליון שקל, כ-1.01 טריליון דולר.
• החשיפה הכוללת ל-Private Capital עלתה לשיא של כ-132 מיליארד דולר: כ-101 מיליארד דולר שווי הוגן וכ-31 מיליארד דולר התחייבויות שטרם נקראו.
• משקל האפיק עומד על כ-10.0% מהנכסים במונחי שווי הוגן, וכ-13.1% כולל התחייבויות.
• בעולם, המוסדיים מקצים כ-24% עד 28%. הפער הזה הוא הנתון המבני החשוב ביותר בדוח.

שוק החיסכון ארוך הטווח: כמה כסף מדובר

הנכסים המנוהלים בגופי החיסכון לטווח ארוך בישראל הסתכמו בסוף הרבעון הראשון של 2026 בכ-3.2 טריליון שקל, כ-1.01 טריליון דולר לפי שער החליפין היציג בסוף הרבעון. זהו גידול של כ-0.7% ברבעון, הנתמך הן בהפקדות שוטפות והן בהתאוששות שוקי ההון.

מבנה השוק נותר יציב: כ-51% מהנכסים מנוהלים בקרנות הפנסיה, כ-32% בקופות הגמל וכ-18% בביטוחי חיים משתתפים ברווחים. הריכוזיות גבוהה, כאשר עשרת הגופים הגדולים מנהלים כ-91.7% מהנכסים.

ברמת הגופים נרשמה שונות. מיטב ומור בלטו עם גידול של 5.9% ו-3.2% בהתאמה, בעוד אלטשולר שחם רשמה ירידה של כ-7.9% וילין ירידה של כ-5.7%. בקרב קבוצות הביטוח הגדולות נרשמה צמיחה מתונה של כ-1% עד 1.5%.

הערה מתודולוגית חשובה: לגופים המוסדיים חשיפה משמעותית לנכסים זרים, ולכן שווי הנכסים במונחי שקל רגיש לתנודות בשערי החליפין. חלק מהשינויים בין תקופות נובע מהשפעת המטבע ולא רק מביצועי ההשקעות.

החשיפה ל-Private Capital: המספר שמאחורי הכותרת

שווי ההחזקה של המוסדיים בשוק ההשקעות הפרטיות הסתכם ברבעון בכ-101 מיליארד דולר, כ-320 מיליארד שקל, בדומה לרמתו בסוף 2025. במונחים יחסיים ירד משקל האפיק לכ-10.0% מסך הנכסים לעומת כ-10.3% ברבעון הקודם.

חשוב להבין מה הירידה הזו אינה. היא אינה נובעת מצמצום השקעות, אלא מכך שבסיס הנכסים הכולל גדל מהר יותר על רקע עליות בשווקים הסחירים. שווי ההחזקה בנכסים הפרטיים נותר כמעט ללא שינוי, בעוד המכנה גדל.

הנתון המשמעותי יותר נמצא בצד ההתחייבויות. יתרת ההתחייבויות שטרם נקראו עלתה לכ-31 מיליארד דולר לעומת כ-26 מיליארד דולר בסוף 2025, כך שסך החשיפה הכוללת הגיעה לשיא של כ-132 מיליארד דולר. המשמעות: גם בסביבת גיוסים מאתגרת ובקצב פריסת הון מתון, הגופים המוסדיים ממשיכים להתחייב לקרנות חדשות ולבנות צינור השקעות לשנים הקרובות.

לשם פרספקטיבה, ב-2019 עמד ה-NAV של האפיק על כ-34 מיליארד דולר בלבד. מדובר בגידול של פי שלושה בתוך כשבע שנים.

איך התנהג האפיק ברבעון

הרבעון התאפיין בשונות גבוהה בין אפיקי ההשקעה. בניתוח עשרת מסלולי קרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות, אפיק המניות הוביל עם תשואה של כ-3.7%, בעיקר בזכות ביצועי שוק המניות המקומי. קרנות ההשקעה הפרטיות הציגו כ-2.1%, מהגבוהות מבין האפיקים, בעוד האפיקים הסולידיים הציגו תשואות מתונות בלבד ורכיב קרנות הסל רשם תשואה שלילית של כ-3.1%.

התנהגות האפיק הפרטי מסבירה חלק מהאטרקטיביות שלו עבור גופים ארוכי טווח. בניגוד לשווקים הציבוריים, שבהם המחירים מושפעים מיד משינויי סנטימנט ומאירועי מאקרו, הערכות השווי בשוק הפרטי מתבססות על ביצועי החברות והנכסים לאורך זמן ומתעדכנות בתדירות נמוכה יותר. התוצאה היא קצב שינוי מתון ועקבי יותר, התואם את אופי ההתחייבויות ארוכות הטווח של הגופים.

הפער מול העולם: הנתון המבני

זהו הנתון שראוי לתשומת הלב הרבה ביותר בדוח. החשיפה הכוללת של המוסדיים בישראל ל-Private Capital עומדת על כ-13.1% מהתיק, לעומת:

גיאוגרפיה	חשיפה מוסדית ל-Private Capital
צפון אמריקה	כ-27.5%
אירופה	כ-26.2%
אסיה	כ-24.5%
ישראל	כ-13.1%

הפער אינו רעש רבעוני אלא נתון מבני. הוא מצביע על כך שהשוק המקומי נמצא בשלב מוקדם יחסית של בניית ההקצאה לנכסים פרטיים, ומסביר מדוע יתרת ההתחייבויות ממשיכה לעלות גם כשקצב הגיוסים העולמי מתמתן. עבור משקיעים פרטיים, מנהלי הון ומשרדי משפחה, ההקצאה המוסדית מהווה אינדיקציה שימושית לכיוון שבו נע עולם ההשקעות בישראל.

מה זה אומר למשקיע הפרטי והכשיר

שלוש מסקנות מעשיות עולות מהנתונים:

הראשונה, ההקצאה לנכסים פרטיים בישראל נמצאת במגמת התבססות ולא בניסוי. חשיפה דו-ספרתית לאורך מספר שנים אצל הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני של הציבור מעידה על רכיב אסטרטגי בתיק, לא על הקצאה טקטית.

השנייה, מבנה החשיפה משתנה. הגופים מגוונים בין פרייבט אקוויטי, נדל”ן, תשתיות, חוב פרטי והון סיכון, כאשר לכל אפיק פרופיל תזרים, נזילות וסיכון שונה לחלוטין. ההחלטה איננה “כן או לא לאלטרנטיבי” אלא באיזה אפיק, באיזו אסטרטגיה ואצל איזה מנהל.

השלישית, נזילות היא פרמטר מרכזי ולא הערת שוליים. קרנות פרטיות נושאות אופק השקעה ארוך ונזילות מוגבלת, ולכן ההתאמה בין מבנה המוצר לצורכי המשקיע קריטית לא פחות מהתשואה הצפויה.

שאלות ותשובות

כמה מושקע כיום בהשקעות אלטרנטיביות על ידי הגופים המוסדיים בישראל?

נכון ל-31 במרץ 2026, החשיפה הכוללת עומדת על כ-132 מיליארד דולר, מתוכם כ-101 מיליארד דולר שווי הוגן וכ-31 מיליארד דולר התחייבויות שטרם נקראו.

מה ההבדל בין NAV לבין יתרת התחייבות?

NAV הוא השווי ההוגן של ההחזקות הקיימות בקרנות. יתרת התחייבות היא הון שהמשקיע התחייב להשקיע אך טרם נקרא על ידי מנהל הקרן. הסכום של שניהם מייצג את החשיפה הכוללת.

מדוע ירד משקל ההשקעות האלטרנטיביות בתיק המוסדי ברבעון?

משום שסך הנכסים המנוהלים גדל מהר יותר, בעקבות עליות בשווקים הסחירים, בעוד שווי ההחזקות בנכסים הפרטיים נותר יציב.

האם ישראל חשופה לנכסים פרטיים יותר או פחות מהעולם?

פחות. כ-13.1% מהתיק המוסדי בישראל לעומת כ-24% עד 28% בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.

המשך הסדרה

המאמר השלישי בסדרה נכנס לעומק התיק ובוחן לאילו אסטרטגיות מופנה ההון בכל אפיק, ואילו מנהלים זרים וישראלים מרכזים את החשיפה הגדולה ביותר.

Value עוסקת בחיבור בין משקיעים ומנהלי הון בישראל לבין קרנות ומנהלי השקעות בשווקים הפרטיים בעולם. לקבלת הדוח הרבעוני המלא ניתן לפנות אלינו דרך עמוד יצירת הקשר.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, מבוסס על נתונים ציבוריים נכון למועד פרסומם, ואינו מהווה ייעוץ, שיווק או המלצה להשקעה. השקעות אלטרנטיביות כרוכות בסיכונים, לרבות נזילות מוגבלת ואפשרות לאובדן ההשקעה. אין באמור התחייבות לתשואה.