שוק ה-Private Capital ברבעון הראשון של 2026: פחות קרנות, יותר ריכוזיות

זהו המאמר הראשון בסדרה בת שלושה חלקים המנתחת את שוק ההשקעות האלטרנטיביות ברבעון הראשון של 2026. המאמר השני עוסק בתיק ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל, והשלישי בפילוח האסטרטגיות והמנהלים. הניתוח המלא מרוכז בסקירת הרבעון המלאה.

שורה תחתונה

• בארבעת הרבעונים האחרונים גויסו כ-1,227 מיליארד דולר בשווקים הפרטיים, ירידה של כ-16%.
• מספר הקרנות שהגיעו לסגירה ירד בכ-45%. הפער בין שני הנתונים הוא הסיפור המרכזי של הרבעון.
• בפרייבט אקוויטי, יותר מ-50% מההון שגויס הופנה לעשר הקרנות הגדולות בלבד, לעומת ממוצע היסטורי של כ-27%.
• קרנות ה-Evergreen מנהלות כ-3.2 טריליון דולר וצפויות להגיע לכ-5.2 טריליון עד סוף העשור, אך הרבעון הזכיר שגם הן נבחנות במבחן הנזילות.

השוק לא מתכווץ, הוא מתרכז

הנתון שנוטים לצטט הוא הירידה בגיוסים. בארבעת הרבעונים שהסתיימו במרץ 2026 גויסו כ-1,227 מיליארד דולר, ירידה של כ-16% ביחס לתקופה המקבילה. ברבעון עצמו גויסו כ-274 מיליארד דולר ב-619 קרנות.

הנתון המעניין יותר הוא מספר הקרנות, שירד בכ-45%. כשההון יורד ב-16% ומספר הקרנות יורד ב-45%, המשמעות היא שהקרן הממוצעת גדלה משמעותית. זו אינה התכווצות של השוק אלא קונסולידציה שלו סביב מנהלים גדולים ומבוססים, תופעה שמכונה Flight to Quality.

בפרייבט אקוויטי התמונה חדה במיוחד. ברבעון הושלמו גיוסים של כ-91 מיליארד דולר ב-133 קרנות בלבד, מהרמות הנמוכות שנרשמו בשנים האחרונות. למעלה מ-50% מההון הופנה לעשר הקרנות הגדולות, לעומת ממוצע היסטורי של כ-27%. יותר מ-90% מההון גויס על ידי מנהלים ותיקים, וכ-92% מהקרנות שנסגרו גייסו קרן גדולה מקודמתה. קרנות Buyout ריכזו קרוב ל-90% מההון.

בחוב הפרטי אותו דפוס. ברבעון גויסו כ-43 מיליארד דולר ב-37 קרנות בלבד. בשנת 2025 כולה גויסו כ-249 מיליארד דולר ב-232 קרנות, היקף כמעט זהה לזה של 2022 אך באמצעות פחות ממחצית ממספר הקרנות.

למה זה קורה: מעגל הנזילות

מאחורי הנתונים עומד מנגנון אחד. סביבת אקזיטים מאתגרת ורמות חלוקה נמוכות מקשות על משקיעים לקבל הון בחזרה, ולכן גם להתחייב לקרנות חדשות. מנהלי הקרנות מצדם מחזיקים מלאי גבוה של נכסים שטרם מומשו, ותקופות ההחזקה מתארכות.

התוצאה ניכרת גם באופן שבו משקיעים בוחרים מנהלים. בהון סיכון, היכולת להחזיר הון בפועל (DPI) הפכה לשיקול מרכזי יותר מהיסטוריית התשואות (IRR). זהו שינוי משמעותי בהיררכיית השיקולים, והוא מסביר מדוע מנהלים חדשים מתקשים לגייס גם כשהתשואות התיאורטיות שלהם אטרקטיביות.

היכן הפעילות כן זורמת

Secondaries. התחום ממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה הבולטים, עם כ-34 מיליארד דולר ב-20 קרנות ברבעון, לאחר שנת שיא של כ-123 מיליארד דולר. ההתפתחות המעניינת היא ההתרחבות אל מעבר לפרייבט אקוויטי: קרנות Credit Secondaries גייסו כ-12.2 מיליארד דולר ברבעון אחד, יותר מ-75% מהיקף הגיוסים של התחום בשנת 2025 כולה. במקביל, משך הזמן הממוצע לסגירת קרן סקונדרי עלה לכ-24 חודשים לעומת כ-15.6 חודשים בקרנות פרייבט אקוויטי, עדות לכך שגם באסטרטגיה מבוקשת המשקיעים המוסדיים מאריכים את תהליכי הבדיקה.

תשתיות ונכסים ריאליים. ברבעון גויסו כ-21.6 מיליארד דולר ב-16 קרנות, כאשר קרנות התשתיות ריכזו כ-77% מההון. בולטת עלייה בגיוסים לקרנות המתמקדות במינרלים קריטיים, על רקע הביקוש לחומרי גלם למעבר האנרגטי ולתשתיות דיגיטליות, וכן המשך עניין ער בדאטה סנטרים המשרתים עומסי AI.

הון סיכון. כ-61 מיליארד דולר גויסו ברבעון, פתיחת השנה החזקה ביותר בשנתיים. עם זאת כ-80% מההון הופנה לצפון אמריקה, וגודל הקרן הממוצע עלה לשיא של כ-202 מיליון דולר.

נדל”ן. כ-14.4 מיליארד דולר ב-37 קרנות. סימן ההתייצבות הבולט הוא ירידת משך הזמן החציוני לסגירת קרן לכ-13.9 חודשים, הנמוך ביותר מאז 2022. עשר מתוך 15 הקרנות הגדולות ברבעון התמקדו בנכסי תעשייה ולוגיסטיקה.

קרנות Evergreen: צמיחה לצד מבחן נזילות

היקף הנכסים בקרנות ה-Evergreen הגיע לכ-3.2 טריליון דולר בסוף 2025 וצפוי לצמוח לכ-5.2 טריליון דולר עד סוף העשור. המודל מאפשר גיוס הון רציף וחלונות נזילות תקופתיים, ומנגיש אסטרטגיות פרטיות גם למשקיעי Wealth ולמוסדות פיננסיים. בשנתיים האחרונות חברות הביטוח הפכו למנוע מרכזי בצמיחה, בעיקר בתחום החוב הפרטי.

לצד זאת, הרבעון התאפיין בגל פדיונות בקרנות מסוג BDC ו-Interval Funds, בעיקר על רקע חששות מחשיפה גבוהה לסקטור התוכנה. בשלב זה הלחץ נתפס כסיכון מבני הקשור למנגנון הנזילות ולבסיס המשקיעים, ולא כהידרדרות רוחבית באיכות האשראי. עם זאת, אירועים של פדיונות מעבר למגבלות הנזילות הרבעוניות ממחישים עד כמה חשובה ההתאמה בין מנגנון הנזילות של הקרן, אופי הנכסים שבה ופרופיל המשקיעים.

עבור מנהלי אשראי בעלי גמישות ויכולת חיתום, הלחץ הזה עשוי דווקא לפעול לטובה: התרחבות מרווחים, חיזוק קובננטים ושיפור תנאי החיתום בעסקאות חדשות.

מה זה אומר למשקיע

הרבעון אינו מצביע על שינוי כיוון חד אלא על העמקת מגמות שהחלו ב-2025. לאחר עשורים שבהם ירידת ריביות ותמחור מחדש של נכסים תמכו בעליית שווי, השוק הנוכחי דורש יצירת ערך תפעולית וחיתום ממושמע. היתרון עובר למנהלים המסוגלים לייצר ערך אמיתי בלי להסתמך על מינוף זול או התרחבות מכפילים.

מכאן נגזרות שלוש שאלות מעשיות לבחינת כל הזדמנות: מה מקור התשואה בפועל, מה מבנה הנזילות של המוצר ומי המנהל שעומד מאחוריו.

שאלות ותשובות

מהו Private Capital?

שוק ההשקעות בנכסים שאינם נסחרים בבורסה, הכולל פרייבט אקוויטי, חוב פרטי, תשתיות, נדל”ן והון סיכון.

כמה הון גויס בשווקים הפרטיים ברבעון הראשון של 2026?

כ-274 מיליארד דולר ב-619 קרנות. בארבעת הרבעונים האחרונים גויסו כ-1,227 מיליארד דולר, ירידה של כ-16%.

מהו Dry Powder?

הון שגויס על ידי קרן ועדיין לא הושקע בפועל. בחוב הפרטי ירד היקפו בכ-8.3% במהלך 2025, אינדיקציה לקצב פריסת הון מהיר יותר.

מהי קרן Evergreen?

קרן פתוחה ללא מועד סיום קבוע, המאפשרת הצטרפות ופדיון בחלונות תקופתיים. היא מציעה נזילות גבוהה יותר מקרן סגורה, אך מחייבת בחינה של ההתאמה בין מנגנון הפדיון לבין אופי הנכסים המוחזקים.

המשך הסדרה

המאמר הבא בסדרה עובר מהתמונה הגלובלית לשוק המקומי ובוחן כיצד הגופים המוסדיים בישראל מקצים כ-132 מיליארד דולר לשוק ההשקעות הפרטיות, וכיצד הם ממוקמים ביחס למוסדיים בעולם.

Value עוסקת בחיבור בין משקיעים ומנהלי הון בישראל לבין קרנות ומנהלי השקעות בשווקים הפרטיים בעולם. לקבלת הדוח הרבעוני המלא ניתן לפנות אלינו דרך עמוד יצירת הקשר.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, מבוסס על נתונים ציבוריים נכון למועד פרסומם, ואינו מהווה ייעוץ, שיווק או המלצה להשקעה. השקעות אלטרנטיביות כרוכות בסיכונים, לרבות נזילות מוגבלת ואפשרות לאובדן ההשקעה. אין באמור התחייבות לתשואה.